גזר דין בתיק ת"פ 20057-07-09

א.         פתח דבר

            בכתב האישום המקורי נגד הנאשם, שהוגש לבימ"ש ביום 25.7.09 יוחסה לו עבירה של שוד. בהמשך, במסגרת הסדר, תוקן כתב האישום. לא היה הסדר לעניין העונש.

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפה לשם גניבה - עבירה לפי סעיף 381א(2) וגניבה, עבירה לפי סעיף 384 + 383, כולן מחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.         עובדות כתב האישום המתוקן

            בתאריך 12.4.06, המתינה המתלוננת בתחנת אוטובוס ברח' דרך הים בחיפה. הנאשם, שנסע

            ברכב בסמוך למקום, הבחין במתלוננת, עצר את הרכב ופסע לכיוון התחנה, כאשר שותפו לעבירה המתין ברכב, בסמוך. הנאשם התקרב למתלוננת וחטף את תיקה, שהיה על כתפה ונמלט מן המקום. התיק הכיל כסף בסך 600 ש"ח, כרטיסי אשראי ומסמכים שונים של המתלוננת (להלן: "התיק העיקרי").

ג.          השתלשלות ההליכים בבית משפט      

            כאמור, כתב האישום הוגש באיחור מופלג, ב-25.7.09. בירורו של התיק נדחה מספר פעמים בשל אי איתורו של הנאשם ובהמשך, לאחר שאותר, הנאשם לא התייצב לחלק מן הדיונים. כך היה גם לאחר שהנאשם הודה בעובדות המיוחסות לו והמשך הדיון נקבע לטעונים לעונש ולתסקיר, היה קושי באיתורו של הנאשם ולמעשה רק לאחר מעצרו בתיק 58011-11-10 ניתן היה להמשיך בדיון.

            הנאשם ביקש לצרף בפניי את התיק 58011-11-10 של בית משפט השלום בחיפה וכן תיק נוסף - 31479-07-10.

            הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בתיק פלילי 58011-11-10 והורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות בצוותא לדירת מגורים בכוונה לבצע עבירה, עבירה לפי סעיף 406(ב) + 29 לחוק העונשין וניסיון גניבה בצוותא, עבירה לפי סעיף 384 + 25 + 29 לחוק העונשין (להלן - "תיק ההתפרצות").

            כמו כן, הודה הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום בתיק פלילי 31479-07-10 והורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186 א' לחוק העונשין.  

ד.         תסקיר שירות המבחן

            מהתסקיר עולה כי מדובר בבחור צעיר כבן 23, בן להורים נורמטיביים. עוד עולה מהתסקיר כי משפחתו, חרף היותה משפחה חיובית, לא ידעה להציב לנאשם גבולות ולא מנעה ממנו קשרים עם חברה עבריינית, שפגש בסביבת מגוריו. עקב קשיים במסגרת הלימודים, נפלט הנאשם מבית הספר בכיתה י'. הוא גוייס לצה"ל, שירת שירות מלא, מקוצר, אך התקשה להסתגל למסגרת צבאית ונדון לשני מאסרים.

מאז שחרורו ניסה להשתלב בעבודה אך לא התמיד בכך וכמסתבר, גם התמכר להימורים. הנאשם, שאין לו עבר פלילי, הסביר את הסתבכותו בחובות כספיים וברצון להשיג רווח כספי קל.

לסיכום, נכתב בתסקיר: 

"לנוכח כל האמור לעיל, לרבות העדר חיבור לרגשותיו, העדר חיבור ותובנה לחלקים כוחניים ואימפולסיביים בהתנהגותו, התייחסותו הממזערת לגבי חומרת התנהגותו הפוגענית, שלילת נזקקות ליצירת שינוי בדפוסי התנהגותו והקושי שלו לכבד גבולות וסמכות חיצוניים, גם במסגרת שירותנו, אנו סבורים כי קיים סיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד ומאידך קיים סיכוי נמוך שקשר טיפולי במסגרת שירותנו יתרום לצמצום התנהגות דומה בעתיד. ייתכן כי ענישה מוחשית ומציבת גבולות ברורים, לצד מאסר על תנאי משמעותי, יהיה בהם כדי לחברו באופן חיצוני להתנהגותו הפוגענית ולתרום לצמצום התנהגות דומה בעתיד".

ה.         טעוני הצדדים

            ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את חומרתה של העבירה בתיק העיקרי, בשל הפגיעה הנפשית הקשה שחוותה המתלוננת, שלאור יום נגזל ממנה רכושה. עוד עמד על ריבוי העבירות שבגינן מתבקש הנאשם לתת את דינו היום. כמו כן הוא מבקש להפנות לתמונת הסכין תע/2, שהוחזקה על ידי הנאשם בגרב, דבר המצביע על מעורבות בעולם עברייני. גם העבירה האחרונה בה הורשע הנאשם וצורפה לתיק זה, נודעת בחומרתה, התפרצות לבית מגורים בשעות היום, למטרות גניבה, כאשר רק העובדה שהנאשם ושותפו נתפסו בכף, מנעה מהם להוציא מהדירה את השלל שהתכוונו ליטול לעצמם. בגין עבירה זו נתון הנאשם במעצר מאז 28.11.2010.

            ב"כ המאשימה הפנה לעונש שנגזר על שותפו של הנאשם בתיק ההתפרצות - 9 חודשי מאסר בפועל, ומבקש הוא להבחין בין הנאשם שבפניי לבין שותפו, שהרי השותף נדון אך בתיק אחד, בעוד שהנאשם בפניי אמור לתת את הדין בשלושה תיקים שאוחדו ועל כן, גורס הוא כי עונשו של הנאשם שבפניי צריך להיות חמור יותר.